רבים מאזרחי מדינת ישראל מתגוררים בדירות שכורות. בטרם כניסתם לדירה, הם חותמים עם המשכיר על חוזה שכירות, בו נקבעים, בין היתר, משך מגוריהם בדירה, גובה שכר הדירה שעליהם לשלם וכו'.
לעתים, בתום תקופת השכירות, השוכרים מסרבים להתפנות מהדירה. מדובר בתופעה מגונה ובעייתית, ובמאמר זה אסביר כיצד ניתן לפתור את הבעיה.
הגשת תביעה לפינוי מושכר
פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע כי ניתן להגיש תביעה פינוי מושכר בהליך מזורז. כלומר, פסק הדין עשוי להתקבל תוך תקופה קצרה מפתיחת ההליך, לעתים אפילו תוך 60 יום בלבד.
היתרון בתביעה שכזו הוא שעקב העובדה שפסק הדין ניתן תוך תקופה קצרה מתחילת ההליך, כך שהותו של הדייר הסרבן בדירה אינה מתארכת מדי והנזק שנגרם למשכיר עקב השהות, מצטמצם.
יש לציין, שהסעד היחידי אותו יכול המשכיר לדרוש בתביעה שכזו הוא פינויו של השוכר מהדירה. בנוסף, ניתן להגיש תביעה שכזו רק כשמדובר בשוכר שלא מוגדר כ"דייר מוגן".
הגשת תביעה לפינוי דייר בסדר דין מקוצר
בתביעה שכזו, הדייר יכול להגיש כתב הגנה רק אם קיבל אישור לכך מבית המשפט.
לתביעה זו יכול המשכיר לצרף כל תביעה אחרת הקשורה לדירה המושכרת, לדוגמא תביעה בגין נזקים ממוניים שנגרמו כתוצאה מסירובו של הדייר להתפנות. זהו ההבדל בין תביעה זו לבין תביעה לפינוי מושכר.
לכאורה, ניתן לראות זאת כיתרון, כי כאמור, הסעד היחידי שניתן לדרוש בתביעה לפינוי מושכר הוא פינויו של השוכר מהדירה. ואולם, יש לזכור שהאפשרות לצרף תביעות נוספות, הופכת את התביעה לפינוי דייר בסדר דין מקוצר למורכבת הרבה יותר מהתביעה לפינוי מושכר, ולכן גם ארוכה יותר.
בנוסף, יש לציין כי הגשת תביעה אחת אינה מונעת את האפשרות להגיש תביעה אחרת. ניתן להגיש במקביל גם תביעה לפינוי מושכר וגם תביעה לפינוי דייר בסדר דין מקוצר, ושתי התביעות אינן פוגעות זו בזו.
מה חשוב לעשות או לא לעשות כדי להגביר את סיכויי הצלחת התביעות?
על אף שהשוכר צריך להתפנות מהדירה ומסרב לכך, חשוב שהמשכיר לא יפריע לשהותו בדירה. כלומר, במידה וינתק את המים והחשמל בדירה, או, חלילה, יפעיל כוח פיזי כלפי השוכר, תוך מחשבה שפעולות שכאלו יגרמו לו להתפנות מהדירה – המשכיר יבין במהרה שלא כך הדבר, ופעולות שכאלו עלולות להחריף אף יותר את היחסים בין המשכיר לבין השוכר, ולהפחית את סיכויי הצלחת התביעות, בטענה שהמשכיר פעל באלימות כלפי השוכר ופגע בזכותו לחיות בכבוד.
לצד זאת, חשוב שהמשכיר יתעד את כל התרחשות האירועים, כלומר ישמור צילומים, הקלטות והודעות, מהשוכר או על השוכר, שכן כך יוכל המשכיר להוכיח ביתר קלות את טענותיו בביהמ"ש.
בנוסף, על המשכיר לשמור את כל הקבלות על ההוצאות שהוציא כדי לפנות את השוכר מהדירה ו/או להחזיר את הדירה לקדמותה. כל הוצאה שכזו מתווספת לתביעה ושמירת כל קבלה מוכיחה גם היא את טענותיו של המשכיר ביתר קלות בביהמ"ש.
לסיכום, כדי לפנות דייר המסרב לעשות כן, המשכיר יכול להגיש תביעה לפינוי מושכר ו/או תביעה לפינוי דיין בסדר דין מקוצר.
עם זאת, חשוב שהמשכיר לא יפריע לשהות השוכר בדירה, שכן הדבר עלול לגרום להחרפת היחסים בין המשכיר לבין השוכר ולהפחית את סיכויי הצלחת התביעות, ובכך לגרום לעיכוב פינוי השוכר מהדירה. לעומת זאת, תיעוד של התרחשות האירועים, וכן שמירת הקבלות על ההוצאות שהוציא המשכיר כדי לפנות את השוכר מהדירה ו/או להחזיר את הדירה לקדמותה, יגבירו את סיכויי התביעות להצליח.